בשנת 1984 אומרים שהיה כאן שמח וב- 2005 עדיין היה פה דיר כבשים, זה השלב שנולד החזון ונוצרה חשיבה איך שומרים על האותנטיות, משפצים סביבה ובונים לתוכה חוויה לקהל שחולם על זמנים של פעם.
זה מתחיל בטבע שלא ממהר לשום מקום, שאין בו דבר מיותר ושלא תפגשו בו עץ לא מרוצה, זה מורגש בעיצוב שלא מסכים להתלבש בטרנדים חולפים, אלא רק להיות מי שהוא..
זה ממשיך במוזיקה שהיא סיפור דרך, אידיאולוגיה – געגוע לדרך כפרית…
ואנחנו , שרק על עצמנו לספר פחות טרחנו – נחכה לך, כבה את כל אורות עירך , ובוא אל הפינה שלנו
